טענת קיזוז חוב בתיק הוצל"פ אחר

בפניי תגובת הזוכה לבקשת החייבת בטענת פרעתי.

תיק הוצאה לפועל דלעיל , נפתח ביום 10.02.13 לביצוע החלטה   מיום 15.10.12 שניתנה כנגד החייבת במסגרת הליך אזרחי ת"ט _________, (להלן: "ההחלטה") בו חויבה החייבת לשלם לזוכה הוצאות שכר טרחה בסכום כולל של 1,500 ש"ח.

ביום 04.03.13 הגישה החייבת בקשה בטענת פרעתי.

במסגרת בקשתה טוענת החייבת טענת קיזוז.

לטענת החייבת קיים תיק הוצאה לפועל  נוסף לזכותה, כנגד הזוכה, אשר מתנהל בלשכת הוצאה לפועל בקריות, ומספרו 13-13091-11-4 (להלן :" התיק האחר").

התיק האחר  נפתח ביום 24.10.11 לביצוע המחאות, יתרת החוב בתיק האחר הינה 10,285 ש"ח.

לטענת החייבת מכיוון והזוכה חייב לחייבת כספים במסגרת התיק האחר, כאשר גובה החוב בו עולה בשיעור ניכר מגובה החוב בתיק הוצאה לפועל  זה, יש להורות על עיכוב הליכים בתיק עד למתן החלטה בטענת הקיזוז ובסופו של דבר להורות גם על סגירתו.

ביום 24.03.13 הגיש הזוכה תגובתו לבקשת החייב בטענת פרעתי.

לטענת הזוכה יש לדחות את טענת החייבת בטענת פרעתי ולחייב את  החייבת בהוצאות משפט מיוחדות בהתאם להוראות סעיף 19 (ג) לחוק ההוצאה לפועל ,תשכ"ז 1967 (להלן: "החוק").  

לטענת הזוכה תיק הוצאה לפועל  דנן נפתח בגין ההחלטה  בה חויבה החייבת בהוצאות בהתאם לנוסח ההחלטה.

כעת מבקשת החייבת לקזז כספים מהתיק האחר  אשר טרם נסגר עקב בעיה פרוצדוראלית.

לטענת הזוכה, לאחר קבלת ההחלטה  פעל הזוכה להשבת הערבות בסך 4000 ש"ח שהפקיד בתיק האחר.

הזוכה טוען כי ביום 01.11.12 קבע בית המשפט הדן בתיק האזרחי כי הערבות תוחזר לידיו.

למרות החלטה זו ופניות חוזרות ונשנות על ידו, כספי הערובה טרם הושבו לידיו, לפיכך נמנע מלעתור לסגירת תיק הוצל"פ 13-13091-11-4 עד קבלת הכספים.

לטענת הזוכה החייבת יודעת היטב כי התנגדותו לביצוע ההמחאות בתיק האחר התקבלה וכי אין כל ממש בטענת הפרעתי.

הזוכה מוסיף וטוען כי טענת הפרעתי הוגשה בחוסר תום לב תוך ניסיון להטעות את כבוד רשם ההוצאה לפועל .

דיון והכרעה:

עיינתי בבקשת החייבת בטענת פרעתי ובתגובת הזוכה נשוא הבקשה.

הבסיס לטענת פרעתי בהליכי הוצאה לפועל נמצא בסעיף 19 לחוק.